Behind The Drinks

איך קוקטייל קלאסי הופך בכלל לטרנדי?

איך קוקטייל קלאסי הופך בכלל לטרנדי?
Behind The Drinks

איך קוקטייל קלאסי הופך בכלל לטרנדי?

מה זה בכלל טרנד? או טרנד בקוקטיילים? אפשר לחשוב על זה כהתפתחות ושינוי שאנשים מאמצים בדרך ההתנהגות שלהם ובנקודת זמן מסויימת היא מספיק בשלה לחדור גם לעולם השיכרון... כמו תרבות הבוטיק ״הקראפט״ וצרכנות ממקום של צרכן עם ידע וסטייל וכמובן העוקבים שהולכים אחרי אותם מובילים ומובילות.

 
 

המזל הוא שיש תמיד מוכנות של אוהבי האלכוהול אוהבי הקוקטיילים (שׁהם ממש לא אותם אנשים תמיד) לחקור עולמות חדשים ולהכניס לביתם ולחיכם משקאות אלכוהוליים חדשים ולהנות מרנאסאנס סביב משקאות עבר שחוזרים למדפים לייצור ומשתלבים בבר בבית ובקוקטייל.

אין ספק שזאת התקופה הטובה ביותר להנות מקוקטיילים. היום אם תגשו לקוקטייל בר מוצלח, כן אפילו בתל אביב, תוכלו להנות ממשקאות שהיו מוכרים בניו יורק במאה ה19 בהוואי בשנות ה70 ופריז ולונדון בשנות ה1930 ויש את המעניינים ביותר ואהובים עליי שהם המשקאות וקוקטיילים שחזרו שהתגלו מחדש מתוך עולם ישן, והיום אנו נהנים מהם בשתיה שלנו בפנאי כפי שאנו מבלים היום ואין דוגמת המחשה מלבבת ומוכרת יותר מהאולד פאשן של השנים האחרונות.

 

אז, אולד פאשן מישהו? מספר אתרים מובילים כמו drinking business ו Imbibe הכתירו אותו בשנים האחרונות לקוקטייל הנמכר בארה״ב ויתכן בעולם... עוד טריוויה מוכרת היא הופעה הראשונה של קוקטיילי כלשהו בהיסטוריה, הופעה זאת למעשה מתארת הכנת אולד פאשן לכל ברמן מתחיל ויש שיגידו כי האולד פאשן הוא הקוקטייל הראשון בהיסטוריה...

 

כך נכתב במגזין אמריקאי ב1806 ומתאר את אותו משקה המעורבב שהוא: "משקאות חריפים מעוררים, מורכבים מאלכוהול מכל סוג, סוכר מים ומרירים״ נו מה זה אם לא מתכון לאולד פאשן? ויש גם את ההופעה הראשונה תחת שם הקוקטייל האולד פאשן, בספר קוקטיילים, בשנת 1882 ״המדריך של הברמן״ של הארי ג׳ונסון אבל עם כל הכבוד למגזיני וינטאז׳ ממנהטן של המאה ה19 או ספרי בר מקוריים שמצאנו בארכיבים, האולד פאשן של היום התחיל לקבל את התואר ״טרנדי״ איפשהו בעונה הראשונה, פרק ראשון של סדרה מסתורית חדשה ששודרה ב- 17 ביולי 2007, וככה עוד לפני שנדע את שמו של דון דרייפר או עיסוקו, אנו לומדים כדבר ראשון את העדפת המשקה שלו. "עשה זאת שוב" הוא אומר למלצר "Old fashion״ וככה מתחילה סדרת הקאלט מאד מן. תחילה הוא מקים כמה כוסות מיושנות ומפלש קוביית סוכר ודובדבן בשניהם. כל קוביה מפוללת עם מרירות אנגוסטורה. הוא מושיט את היד לויסקי שיפון מסוג אוברולט ישן (הוא נמצא במסיבת דרבי בקנטאקי בקאנטרי, ואין בורבון מאחורי הבר), כוס של קרח מלאה ומשם ההמשך דיי ברור... דון דרייפר הפך כל גבר מבויש לחובב קוקטיילים גאה, כי ויסקי זה טוב, ביטר זה נפלא, קצת מים והמתקה ומי לא אוהב דובדבן... ואני בעצם שותה ויסקי אבל בכיף.

מתכון ביתי פשוט ומועדף :

60 מ״ל בורבון וודפורד ריזרב

1.5 כפיות סוכר או 15 מ״ל מי סוכר

5 דשים של ביטר ארומטי (אנגוסטורה או אחר)

לערבב על כוס קרח מלאה עד להרגשת קיפאון בכוס

לסנן וכוס על 3-5 קוביות קרח טריות לעטר בקליפת תפוז ודובדבן